העיצוב האנושי\רבע המוטיציה - לידת דרקונים

העיצוב האנושי זו מערכת מורכבת וקסומה. אחד מהמידעים שהיא מכילה היא חלוקה של השנה ל4 חלקים, כל רבע הוא בעל איכות וערך משלו בספירלת ההתפתחות של האדם ושל האנושות כולה.

התדר של אותם 3 חודשים יהיה בסימן נושא מסוים.

אחד הרבעים הוא רבע המוטציה, הוא בחודשי החורף, זה רבע המסיים את המחזור, הדחיפה האחרונה לעבר שינוי ולידה מחדש. הטקסט הזה נכתב ברבע הזה בדיוק, בו המידע של העיצוב האנושי שופך מעט אור על מחול השדים שהתרחש בי.

דצמבר 2017, הודו.

החיים מביאים איתם רעידות אדמה עצומות בתוכי, הכל משתנה מבפנים כטורנדו,  כלידת דרקונים שהגיע זמנם לבקוע.

המסע בהודו, הזוגיות,רבע המוטציה, הניסוי,  עשור 2017 -2027 ,העלייה על הגג.. כל אלה ספורים לתהליך עצום ועצמתי שמתרחש בעולם,  ואני חווה אותו ללא עקבות דרכי.

כרגע אצלי כל אלו מתנקזים ביחד,  מערבלים, מחוללים שינוי בכל מיני רבדים.  דברים קורים מהר,  בכל כיוון, 

אני מוצאת מחסה קל בביתי שהוא גופי, כשאני עוצמת עיניים מביטה פנימה אני רואה שיש שם סלע חצוב,  בבית החזה,  ונדמה שמאחוריו יש אור פרוס ושקט.

תהליך זה כמובן מקבל גם ביטוי בפן של הזוגיות, של שתי הבועות העפות בחלל זה לצד זו,

מה שאני רואה שבן זוגי ואני עוברים תהליך של בנייה מחדש, תחילתו של מחזור נוסף ביחסים, אחרי 9 חודשים של קשר.

אחרי ההתאהבות,  פגישת הגופים בחיים האלו,  היכרות,  התרגשות, התרגלות ראשונית, בניית בית פיזי, טיול משותף בחו"ל, ועוד עולמות שלמים שמי היה מאמין שנעבור יחד בזמן כל כך קצר. כעת משהו חדש מבקש להיוולד והלידה גם היא תהליך בפני עצמו , יש בו כאב והתעוררות,לחץ ותופעות גופניות, זו  עזיבה של מחזור אחד וכניסה לאחר.

אני מרגישה שכיבדתי את עצמי לפי האסטרטגיה וסמכות כל אותה תקופה יחד,  וכעת אני מרגישה זה לא מספיק מדויק למי שאני היום, זה היה הכי טוב שיכל להעשות באותה העת.

שנינו ידענו כמניפסטורים,  המתנו ושיתפנו, וידענו את את ההתניות ברובד המנטלי שלו בעיקר,.

נדמה שעכשיו אנחנו קצת יותר מוכנים, יש עוד מקום לחוויה ומפגש ביננו דרך הגוף,  דרך התנסות. 

יש מקום להחליף את הדיבורים בהתבוננות,  להעיז להפריד קצבים,  לכבד בעוד מילימטר את מה שנכון לעשות,  כל אחד לעצמו!

זה בכלל לא פשוט! זה חדש!  כי בחודשים האלו נבנה ביננו עולם של התנהלות,  תקשורת ודרך פעולה שכבר לא תואמים למקום הפנימי שלי, (מניחה שגם את שלו).

הרי אם קשה לפרק אדם לבין עצמו התניות - אז בזוג?

אני חשה את הכאב, הכעס,  שנצבר שם מהזמן הזה, מהתפשרויות הקטנות, מההדחקות קטנות,  מחוסר תקשורת נכונה ובונה, וכבוד עצמי, מהזוגיות הומוגניות שהכרנו שיננו..

הכל צף ועולה כלבה חמה.

ברור לי שהקשר הוא רק שיקוף איתן של כל אחד מאיתנו, על איפה שהוא באמת,  להבדיל מאיפה אני חושבת שאני או רוצה להיות, ותודה לאל שאפשר שוב להתעורר לכך! גם אם זה בצורת כפה מצלצלת.

יש גם גם מקו של חמלה, וחוסר אונים כי הדברים קרו בתקופה הזאת, בהתאם למקום שכל אחד היה בו, בהתאם למה שיכולנו לראות ולבצע. כל דבר קורה בעתו,  וכל אחד, בקצב שלו. לאט גדלים יחד, כואב ומדהים ככל שיהיה התהליך הזה.

אני רואה את ההתנהלות הקודמת דוחקת מאחור והחדשה מתחילה לחלחל,  אני רואה את המיינד צועק וחובט "שמשהו לא בסדר,  שזה לא מרגיש כמו קודם! "

ואני לוחשת לעצמי,  נכון בר,  זה שינוי זה לא כמו קודם,  זה אחר ממה שהכרת וחווית עד עכשיו.

זה בסדר, אני חוזרת לעצמי שוב ושוב,  נכון הכל יכול להרגיש שונה וחדש ואפילו מאוד מאוד מוזר , אך זה מה שקורה לך, משהו שלא חשת עד כה, וכנראה שהגוף מוכן.  השינוי מתרחש אם תרצי בכך או לא.

אז אני מאחלת לנו, לכם, הרבה סבלנות לכל התהליכים והשינויים שמתרחשים להם,  פרידה מהישן והלא נחוץ,  מעבר הדרגתי ואוהב לעבר החדש,  האמיתי נכון לתקופה הזאת.

תנועת הגוף - בר אלטשולר \ קונטקט - שיטת פלנדקרייז- העיצוב האנושי