העיצוב האנושי\ מניפסטור דע את ידועך

במערכת העיצוב האנושי, אחד מהיסודות המכנים הוא האופי והתכונות של ההילה האנרגטית העוטפת את גוף האדם. ישנן 4 סוגים של הילות. אחת ההילות היא הודפת וסגורה, והיא הילת המניפסטור.

לכל הילה יש אסטרטגיה, על מנת שהאדם יוכל לנוע בעולם עם מינימום התנגדות. האסטרטגיה של המניפסטור היא ידוע , כאן אני משתפת על חוויתי מעצם היותי מניפסטורית על חווית הידוע בניסוי של העיצוב האנושי.

מניפסטור דע את יעודך,  את ידועך.. 

מסע זוג המניפסטורים בהודו, ארץ הבאלגן הצבעוני ממשיך לו,  ואנו רוכבים לנו.. 

אחרי שלושה שבועות של נחיתה במקום חדש,  דרמות,  משברים,  נסיונות והבנות,  מרגיש שהכלי והנשמה חברו יחד באדמה. 

בעקבות דרך לא פשוטה, הידוע קיבל גם הוא נחיתה נוספת בתודעה ואני שמחה לשתף אותכם בפירות. 

כל אחד מאיתנו בעל תודעה,  כאשר לבדו הוא מתנהל בצורה מסויימת,  מודע/ת לדברים מסויימים..ומתהלך בעולם בדרכו. 

בתור זוג אנחנו בונים תודעה חדשה,  ישות שלישית, ולה חוקיות משל עצמה,  מכניקה בעל תודעה שמבקשת גם תשומת לב והבנה,  כדי להתוודות להוויה שלה. ויש להכיר בה ולתת לה מקום וזמן. 

תחילה חשבתי שפשוט כל אחד והסמכות שלו, ידוע ושלום על ישראל, וניראה מה יקרה, ונכון זה הדבר, זהו הבסיס והקרקע של כל אחד, אך ישנים גם רבדים ודקויות העולות על פני השטח מתוך מהמרחב המשותף שנוצר. 

ניראה שהחיים מלמדים אותנו איך לעשות זאת בדרכם היחודית. עקיפה וישירה בו בעת. 

אנחנו רואים שטוב לנו להפגש ולשתף,  לדבר על סיטואציות מאתגרות שבהם נפגשנו,  אלו התניות פעלו,  איפה כל אחד הרגיש שהופר הדיוק שלו. 

המקום שבו אנחנו מתבוננים על אמת משותפת בחוויה של כל אחד, מזהים זאת יחד, זו פגישה שמקרבת אותנו,  מגדילה את התודעה כזוג. 

כל אחד יכול לדעת מעט על החוויה של האחר,  וגם להרגיש ניראה ומובן. 

זה לא דבר טבעי עבורנו,  שני מניפסטורים עם אגו מוגדר,  להפתח ככה,  לחשוף,  לשתף על מה שאנחנו מרגישים,  מה מתאים לנו לעשות, וגם לחלוק חוסר וודאות. 

נדמה ששנינו התרגלנו להתנהל לבד במשך שנים , עם הפחד שישנו אותנו ויגידו לנו מה ואיך לעשות. 

ופתאום  כדי שדברים יזרמו עבורנו,  עלינו לשתף, לידע בפתיחות, על מנת ליצור תיקשורת והתנהלות ברורה אל מול האחר,  שזה בכלל לא דבר מובן מאליו עבור שנינו. 

שנינו לומדים,  מה שנקרא על בשרנו. 

ממה שאני רואה פעמים רבות אנחנו מתפספסים אחד לשנייה, ולא מגיעים לרגעים המשותפים הנעימים שלנו יחד, בגלל תזמון מוזר וחוסר הבנה. כמו קצרים חשמליים במערכת,  והחשמל פשוט לא מדליק את אור הזוג. 

אני איטית,  והוא חד... איך נפגשים באורגנית?  מה דרוש?  איך מוצאים את המילים הנכונות לבטא,  להסביר את העולם הפנימי? איך שני טיפוסי עקשניים וחרשים ואוהבים יכולים להתהלך יחד? 

תהיתי לעצמי,  הכלים ברשותנו הם המתנה וידוע,  איך משתמשים בהם בישות השלישית שלנו? 

אנו מבחינים כרגע בשלוש צורות ידוע,  שהם כמובן גם חלק מכלי תקשורת מקרבת,  זיהוי צורך והבעתו. 

1. ידוע יחידי,  אני אומר/ת מה האנרגיה שלי הולכת,  מה אני צריכה ומה לא קשור אליך בשום אופן,  משהו שאני עושה לבד ומשמעותי עבורי כרגע. דבר שלא דורש את תשומת הלב או האנרגיה של האחר. ושאני מתכוונת לעשות איתך או בלעדיך. 

2.ידוע זוגי. אני מיידעת את בן /בת הזוג שלי במה שקשור לשנינו, לאנרגיה שלו, וממתינה. ולהפך. אני מקבלת ידוע ומאשרת שקיבלתי וממתינה.

כמו  לדוגמא ריגעי שיתוף והקשבה, הסתכלות על מהלך היום,  תיזמון של מהלכים, מעבר מקום,  קניות וכו.. 

הידוע הזוגי,  הוא תהליך ארוך יותר,  ויכול לקחת כמה וכמה מעגלים,  עד שאני בהירה ריגשית עד שהוא מוכן.. על מנת למצוא את הרגע נכון לשנינו. עד ששנינו ניהיה פנויים ונכונים. הוא דורש אורך רוח. 

כי אם המשאלה המשותפת היא לנוע יחד,  יש לראות מה הוא הקצב הנכון. שזה אכן יהיה יחד אמיתי מכל צד,  ולא התפשרות. 

פעמים רבות ללא המתנה כנה לאחר הידוע אנחנו מזהים שפעלנו מהר מדי, שנכנס לחץ מיותר שאחד מאיתנו היה צריך לשנות נתיב לפני הזמן. רק כי ייחלנו להישאר ביחד,  אבל ברגע הזה וויתרנו על עצמנו והתוצאה יצאה הפוכה. אני הרגשית חשה את האצה בצורה כואבת ביותר,  והיא מרטה סימנים בהירים מיום ליום. 

3.ידוע ריגשי, תחושתי 

מימד חדש שהתגלה לנו,  הוא ידוע של מה מרגישים, חשים, איך הגוף הפיזי נחווה ברגע זה. 

תחילה התרגלנו לידע רק על פעולות, מה צריך להעשות או לא.. מה שהשאיר אותנו מעט מבודדים, הצד המעשי קיבל מקום גדול. במיוחד בטיול שבו יש הרבה פעולות שקשורות באוכל, שינה, תנועה. אלה דורשים הרבה החלטות פרקטיות. 

אבל אז היה חסר משהו,  השיתוף האינטימי, הפגיע,  הפתוח. 

מקום שרק מידעים את האחר מהמרגישים, מה כואב, מה נעים. שיתוף על העולם הפנימי. ללא שום עשייה. 

כי האנרגיה הזו קיימת בחלל המשותף ויכולה ליצור מתחים או אי הבנות תת קרקעיות כאשר היא לא מדוברת. אך עם משפט אחד פשוט, ישנו ישור משחרר.. 

שנינו פתוחי סאקראל, ספלין ושורש... מהירות וספונטניות ,תגובה אצלנו אלו מלכודת מכובדות. 

הרבה פעמים אנחנו נופלים לענות ישר,  למהר להתפנות לבקשה ותשומת הלב של האחר,  מבלי לבדוק רגע,  להמתין ולתת לידוע לשקוע בתוך הגוף. 

זה ממש מבלבל ביחסים אינטימיים,  החיבה, המשיכה, האהבה, והסקרנות לאחר מערפלים חושים, והגוף לא איחר לתת אותותיו.

כאן בטיול יחד,  אין הפסקות,  עבודה או סביבה מוכרת,  הכל נחשף בשיאו לטוב ולרע וטוב שכך,  כך אפשר להתבונן עמוק וביסודיות בכלי המודעות והשימוש בהם.

אני מאמינה שייקח עוד זמן ותרגול כדי שאלו שיהפכו להיות חלק מהתקשורת והריקוד שלנו. אך כבר אפשר לחוש את הפוטנציאל הנחבא עבורנו, איך האנרגיה שלנו יכולה לנוע יחד, ואנחנו צועדים בשביל... 

זה דורש מכל אחד כנות,  היפתחות, לאפשר להיות פגיעים, לשחרר דרכי פעולה,להתבונן איפה סטינו, ולהסכים להיכנס כל פעם מחדש להוויה שלישית ולגלות את קיסמיה. 

כך קורה לנו.. מחזור נוסף בנסיעת התאהבות.. לעבר עצמנו... 

תנועת הגוף - בר אלטשולר \ קונטקט - שיטת פלנדקרייז- העיצוב האנושי