העיצוב האנושי\ זוג מניפסטורים יצאו לטייל

במערכת העיצוב האנושי, אחד מהיסודות המכנים הוא האופי והתכונות של ההילה האנרגטית העוטפת את גוף האדם. ישנן 4 סוגים של הילות. אחת ההילות היא הודפת וסגורה, והיא הילת המניפסטור.

לכל הילה יש אסטרטגיה, על מנת שהאדם יוכל לנוע בעולם עם מינימום התנגדות. האסטרטגיה של המניפסטור היא ידוע , כאן אני משתפת על חוויתי מעצם היותי מניפסטורית על חווית הידוע בניסוי של העיצוב האנושי.

בן זוגי המניפסטור ואני (מניפסטורית ריגשית), שנינו בניסוי של העיצוב האנושי, מצאנו את עצמנו מזמינים כרטיסים להודו לפני כמה חודשים.  ועכשיו אנחנו כאן.  נכנסו לחוויה של טיול יחד והדבר מביא עימו מטעמים לחוש ולהתבונן. כל אחד לעצמו וכזוג. 

לאחר טיסה ממושכת שאליה הכנו את עצמנו נפשית הרבה מראש, להתקיים באנרגיה סקראלית לאורך זמן במקום סגור. הגענו למלון להתאוששות וקרה שאנחנו ישנים יחד, מזה פעם ראשונה! החוויה הייתה קשה יותר ממה שיכולנו לתאר, לא הצלחנו להירדם, הגוף לא מצא מנוחה, היינו חסרי שקט וסבלנות ביום שאחרי. שנינו זהינו כאב בבית החזה ומועקה. למחרת כל אחד היה מעט אבוד בדרכו.  פעם שינה משותפת היה ניראה דבר מתוק ורומנטי, ועכשיו היה ברור שזה סיוט וסבל, ואחרי ניסוי וטעייה, באמת שאין צורך לבדוק שוב. 

שנינו חשנו הקלה על ההפרדה בלילה אחריו, אתה מקסים, את מיוחדת, אבל בלילה מנוחה ושקט.

כל אחד לעצמו.

למחרת לקחנו מונית, וכאן בהודו הנהיגה משוגעת, לא ידועה,מלאה בהפתעות, לכן יש רק לשחרר ולסמוך על הנהג. הנהג לא הפסיק לצפור כל הדרך, ואני הבנתי שכאן זו דרך תקשורת, ידוע - הנה אני מגיע! אני נכנס לסיבוב! אני עוקף! זוז מהדרך! מחייכת לעצמי במושב האחורי, על כך ששני מניפסטורים לומדים באופן מוחשי, איך לתקשר כדי שהרכב יסע בדרכו כראוי. זו לא חוצפה, זו לא אגרסיביות, זה לא רעש, זו תקשורת מכבדת על הדרך, על קבלת החלטות!

שנינו פה מטיילים יחד וקבלת החלטות מקבלת פן נוסף, אני צריכה זמן, הוא עובד בפולסים, אם מעוניינים להישאר קרובים במידה כזאת או אחרת, יש לידע היכן כל אחד נמצא בתהליך.  אני לומדת, מוצאת סבלנות ושקט במערכת שלי כשהוא קופץ בפולוס, כי זה הזמן עבורו לפעול. אני לומדת איך לא להיכנס ללחץ, או לשנות את המקצב שלי.  הוא מתבונן בקצב האיטי שלי ובתהליך שאני עוברת עד שנעים לי בגוף כדי לבחור.  זה לא תמיד פשוט לזהות, להפריד, לא לשנות נתיב והוויה, בשביל האחר, בשביל הביחד.  מעניין לההתבונן, מתי הגופים נפרדים כל אחד לדרכו, ומתי מתאים התקרב ולהתאחד לזמן מה..

ראינו שללא ידוע ברור לאחר, אנחנו אבודים ועברנו פה כמה ימים של כעס וכאב.  מדהים איך משפטים פשוטים משנים חוויה שלמה! . אני אשמח לדעת איך אתה רואה הצעד הבא.  אני לא בטוחה עדיין מה מתאים לי.  אני לא פנויה לשמוע עכשיו. אני צריך להיות בתנועה.  אני מחכה לך. שנינו ראינו כמה חשוב הדיוק של הידוע, הפרטים,  ניסוח לא מדוייק של תחושה או מהלך, ראייה של המשך היום, יכול להיות בקלות מקום לאי הבנות, מתח והתנגדות. 

בזמן שתיאור מדויק מבפנים נותן הרגשה של חופש והתנהלות חלקה, כל אחד עם עצמו ויחדיו.

אני רואה שהחוויה פה מלמדת אותי שוב להיות קשובה ולהבין מה אני מרגישה, ולדעת לתקשר זאת. לחוש מה מצב גופי, האנרגיה והכיוון שלה. 

אני רואה שמביך אותי לעיתים לחלוק את התהליך שלי ואיך אני אוהבת לעשות דברים, כמה אני אוהבת להיות עצמאית וחשאית, בלתי מושגת. מפחדת שישנו אותי אם אשתף.  אבל באותה העת רואה כמה נעים להפתח, לשמוע את עצמי מסבירה מה חשוב לי והיכן אני נמצאת לכבד זאת, וגם לגלות שהרבה דברים שחשבתי על עצמי כבר לא רלוונטים ואחרים מפתיעים עולים!

הזוגיות מבקשת ממני להשתנות, להתחדד, להתרחב, להחשף, לא תמיד פשוטה, אבל גם מביאה פירות צבעוניים וטעימים.

שמחה לשתף במסע המרתק הזה, תודה לכל מה שעולה בחוויתי.

בין לביני. ביני לבינו.

תנועת הגוף - בר אלטשולר \ קונטקט - שיטת פלנדקרייז- העיצוב האנושי