העיצוב האנושי\ תנועת הגוף והסיפור

מערכת העיצוב האנושי,חושף את המחשבות שאינן אנחנו ומחזיר אותנו לבחור מהגוף.

שמתחילים לבחור מהגוף, מתגלה תודעה חדשה. תודעת הנוסע המתעדת את הסיפור שחווה הגוף.

בתוך הניסוי של העיצוב האנושי, הרגיל הופך לקסום, שכשבוחרים מהגוף ומקשיבים לו מרתק לחיות בכל מקום. הסיפורים משתנים לאורך הדרך אך התנועה היא אחת.

האנרגיה של גופי מניעה את עצמה לחזור לגור בארץ.

זה הזמן לשנות סביבה,להשתנות, הגוף מבקש תנועה, במרחב ומוצא אותה. הגוף היא אנרגיה נעה בחלל, מוצאת ביטוי בדרכים שונות. היא מתהווה, משתנה, נבנת ומתפרקת בכל רגע מחדש באלפי חלקיקים של אור. השינויים האלה מקבלים מקום בתור צלילים מילים, הגדרות, דימויים ורגשות. אלה בונים אלפי סיפורים מרתקים ומעוררים השראה אשר באו לשתף ולתעד אותו המסע של אותה אנרגיה הנעה בחלל בצורת גוף.

כמה נעים להיות אותה אנרגיה, לספר סיפור ,לחלוף וכך גם הסיפור חולף לו משנה לו צורה שוב ושוב, מקבל מיימד , זווית הסתכלות אחרת, נדבח ועומק אחר. האנרגיה נעה, ועמה הסיפור.,עד שאין יותר תנועה אין יותר סיפור, רק התבוננות ,בריק המכיל התרחשות, שגם היא ריקה מתבוננת בעצם היותה...

אז כששואלים אותי - אז למה בעצם את עוברת? אני עונה שזה פשוט הזמן שלי לנוע מכאן, אני לא יודעת למה ומה גורם לכך וגם לא ממש אכפת לי.. אני רק יודעת שזה מה שקורה בחיי,שזו תנועת חיי. אני מוסיפה, שיש סיפורים יפים שיכולים להסביר את ההחלטה., אך אלו רק סיפורים. ובאמת אין לדעת.. אני רואה שעם כל בן אדם ששואל אותי הסיפור משתנה ואני חווה אותו אחרת, כמתאהבת בצבעים והפרטים שלו,קוראת אותו בטון וצליל שונה מעט ואז עוזבת שיעוף ברוח. כנזכרת שוב שזו רק תנועה בחלל ותו לו.

התחושות והמעשיות של התנועה שלי. בא לאסוף אותי במשך שנה מניפסטור אגדי חזרה לאדמת מולדתי, אביר על סוס לבן שפתח את ליבי בכוח רצון וסבלנות.

שהעניק אהבת אינסוף ועמד מול גלי הים הסוערים והמטלטלים, עד שנרגעו ושחכה הסערה והגיעה לה הבהירות, מוכנה אני להיות הנסיכה, להתמסר למסע לצידך. הוכנה לה אוניה לשאת אותי לשמש שעורי כמהה לה, לחזור למשפחת האצולה על גבעת הר ירוק ,לרפא, להעניק לקשרי שורשיי, מקורות גופי החיי.

הכלים מוכנים לבניית סולם אשר רגליי ישתמשו בו כדי לטפס על הגג גבוהה המשקיף אל נופים ורקיעים, נחה מהמורות חיי הראשונים, אל תוך גלימה של גולם, זאת העוטפת חמה ואוהבת לשם אני נכנסת. שפת אם מדגדגת בלשוני, בואי דברי אותי, שתפי, כתבי אותי. אני שלך ואת שלי, בטבעיות ,ללא מאמץ היי את אני. 

חוזרת לעמי,לאנשים פתוחי לב ותשוקה, לאנשי שאפגוש לראשונה מביאה אותי האוניה, לחריפות ונועזות, לעניין וסקרנות. לפגוש, להכיר, לגעת,להקשיב ולהניע יחד. לקהילה לנשמה, להתפתחות ובריאה על אדמה טעונה המוכנה להתעלות והתרחבות.

לנופים מגוונים אני נקראת, הגיעה עת סיום תחושת המשימה שהתבקשה לקבל צורה בארץ רחוקה.

שם עברתי פרק משמעותי במסעי, הלכתי, גמעתי מרחקים, הכרתי אלפי נוודים, ראיתי אינספור נופים, חשתי, נדהמתי מכשפים וקסמים. נפלתי וקמתי,טיפסתי, בניתי והבנתי. הייתי לוחמת, נוודת, מורה ואישה קטנה פרפר, פייה וזאבה בודדה.

עם הימים אורזת אני שמלתי וחפצי הבודדים, זיכרונות ותודות, חוויות ורגשות,תמונות ואהבות טעויות וניסיונות..

מפליגה לעבר מנוחה שם ידהה גופי הרך ליד נהר זורם, באזור רגוע ונעים ,שם ימי אור שתופי שמש חמה, בדרכי לתקופת חיים חדשה בארץ ישראל .

היא מולדתי ,תהיה היא השראתי, פרח עטי, הנה לאט לאט אני ...

אהיה והעלם ,שבה אל התבוננות הוויתי.

תנועת הגוף - בר אלטשולר \ קונטקט - שיטת פלנדקרייז- העיצוב האנושי