העיצוב האנושי\ פרידה מהגדרות

מערכת העיצוב האנושי,חושפת את המחשבות שאינן אנחנו ומחזיר אותנו לבחור מהגוף.

שמתחילים לבחור מהגוף, מתגלה תודעה חדשה. תודעת הנוסע המתעדת את הסיפור שחווה הגוף.

בתוך הניסוי של העיצוב האנושי, הרגיל הופך לקסום. שכשבוחרים מהגוף ומקשיבים לו מרתק לחיות בכל מקום. שם גם העיצוב האנושי מתמוגג, הרי גם הידע הזה הוא רק צינור לחווית החיים הבלתי מסוברת, הייחודית.

ככל שאני רואה שהחיים עוברים דרכי, אני הם, עולה בי הנוכחות שכל דבר שמתקיים בצורה זאת או אחרת הוא אנרגיה משתנה, ניתן להגיד מתפוגגת או פשוט הופכת לאחרת,  מרכיבה תנועה בחלל אשר נתפסת כדמותי. 

אז אני מבינה שאנו בני האדם פשוט נותנים שמות שונים,  הגדרות לתדרים האלו שאנו חווים. 

יינג, יאנג, יסודות הטבע, הפירוק של הבודהיזם של התודעה והחושים,  חוכמת היוגה, חוכמת היהדות והקבלה, פילוסופיה מערבית,  הפילוסופיה הסינית.

נקבי, זכרי, עליון, גשמי, מחשבה, תודעה, מודעות, מחשבות, רגשות, צלילים, תחושות, צבעים, דמויים  והרבה הגדרות חדשות שאנו מרכיבים בשיא  היצירתיות שלנו .. .הן האוצר מילים לחוויה, האנושית, החיים. 

אלו נבנו כדי שנוכל לתקשר אחד עם השני, להבין, להעביר מידע וחכמה, לכוון, להרחיב את תפיסת הקיום, עוד שלב בהתפתחנו כאן על כדור הארץ המרגש שלנו. 

גם היום אני חשה את העיצוב האנושי עבורי, כעדשת מגע ודרך הסתכלות על חווית החיים. 

יש הגדרות, מידע רחב עמוק שנפרש לכל איבר ורובד.לא שונה מכל חוכמה אחרת. 

אך הוא קיים ולא קיים באותה מידה, הוא הצעה לכניסה לחוויה שאין לה שם שאינה צריכה שם.  

הוא כלי שתומך לחוש,להרגיש,להבין,לנתח,לשחק, לאהוב את המתרחש -הוא נקודת התייחסות.

אצלי אני מזהה שלעסתי,טעמתי,הרחתי,אכלתי והאמנתי באוכל המקסים "מנת העיצוב האנושי" שנקרא לדרכי ואז הוא פשוט התחיל להתפוגג, והפך חלק מגופי. 

זו שפה שרכשתי,  והמילים והתוכן שלה מסמלות חוויות שונות, תדרים שונים בחוויה שלי ואלו שדומות לאחרים.

עדשה זו היא בדיוק כמו התנועות ,המושגים והיכולות הגוף שרכשתי בטכניקות ריקוד שונות. 

תחילה התמסרתי אליהן, נשמתי אותן, חוויתי אותם פעם אחר פעם, צללתי לתוך עולם הדימויים הזה עד שהוא הפך שלי. 

מה שמדהים בתהליך הזה שברגע שהדבר הופך להיות חלק מגופנו יש לו טעם, צליל, תדר שונה לגמרי מזה שהיה מוגש על הצלחת,  והוא לא צריך או נצמד לשום מילה וגם אם בוחרים בשבילו מילה אחרת זה כלל לא משנה לו, הוא יודע מה הוא. 

היום אני משתמשת בעולם המושגים והחוויות הפיזיות של העיצוב האנושי,  כדי להבין דברים בני לבין עצמי. או עם אנשים שאוהבים ומדברים אותה שפה. 

אני משתמשת גם עם אנשים שאינם מרכבים משקפיים אלו, באותה מידה אני יכולה להשתמש,  לתקשר את אותה חוויה במילים במושגים אחרים מעולמות מקבילים והתחושה מעוברת, כי התדר הוא אותו תדר, החיים עוברים דרך כולם.  

כמו כן אני נהנת להקשיב לביטויים שונים של אנשים לגבי תחושות וחוויות שהם ואני עוברים. 

אלו מעשירים ומזינים את עולמי הפנימי, תפיסתי מקבלת נפח נוסף, מלא בהשראה וצבע. 

הם נועדו לראות ולחוש את החיים ,לספר ולהקשיב על אותה חוויה, כל אחד בדרכו להדהד זה את זו , בידיעה שלווה שאלו החיים. 

כל אלו הם חוויה משותפת מוצגת במילים שונות וכולנו במידה זו או אחרת יכולים לזהות אותה בתוכנו. אנחנו מהות אחת, המקבלת ביטוי במיליוני צורות, ולכן נזהה זה את זו כשנקשיב, עמוק, לחויותינו, נוכל תמיד לזהות את האחר בנו ואותנו בו. אלו הם חיינו. 

לכן מילים והגדרות הם מעולות, מרתקות ותומכות לבניית השביל שכל אחד מייצר לעצמו בתוך החוכמות הרבות שהגיעו אליו וכמה טוב להזכר שהשביל הוא רק שביל ותחתו קיימת האדמה כולה, עלייה כל בני האדם מתהלכים. 

מגיע הרגע בו כפות רגליים יפסעו על אדמה לחה וירגישו את השביל גם אם כבר איננו שם. 

תנועת הגוף - בר אלטשולר \ קונטקט - שיטת פלנדקרייז- העיצוב האנושי